צור קשר

מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי

בהתאם לפסיקת בית המשפט, הסכום לו זכאי תובע עבור כל הפרה של החוק אינו מהווה "סכום קצוב" ולכן אינו מתאים להליך זה.  

סעיף 30א(י)(1) לחוק התקשורת מעניק לבית המשפט סמכות לפסוק פיצוי, ללא הוכחת נזק, לנמען אשר קיבל הודעות פרסום בלי שנתן לכך את הסכמתו מראש ובכתב. סכום הפיצוי הקבוע בחוק הינו עד 1,000 ₪ לכל הודעה כזו, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט בכל מקרה ונסיבותיו. במרבית המקרים מוגשות התביעות הללו בסדר דין רגיל בבית המשפט לתביעות קטנות.

בפסק דין שניתן, הנוגע לסדרי הדין בהן תתבררנה תובענות בשל משלוח הודעות "ספאם", בעניין תא"ק 49270-05-14 ספיר נגד שטיגליץ, קבע בית המשפט כי תביעות בגין משלוח הודעות ספאם אינן כשירות להתברר בסדר דין מקוצר.

מהו סדר דין מקוצר?

זהו הליך המאפשר הגשת כתב תביעה בלא שיש לנתבע זכות להגיש כתב הגנה. הנתבע יכול אך לבקש את רשותו של בית המשפט להתגונן מפני התביעה, כך שיתכן מצב בו בית המשפט יפסוק על פי כתב התביעה בלבד.

אלא שהמחוקק הגביל את השימוש בסדר דין זה למספר מצומצם של מקרים, כאשר על פי הקבוע בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, אחד מאותם מקרים הוא תביעה לתשלום סכום קצוב שעילתו בחיקוק.

נסיבות המקרה בפסק הדין

באותו העניין הגיש התובע תביעה כספית בסדר דין מקוצר בסכום של 77,000 ₪, בגין 77 הודעות פרסום שלטענתו נשלחו אליו מטעם הנתבעים, כשהוא סבור כי סכום הפיצוי הנקוב בחוק התקשורת הינו סכום קצוב שעילתו בחיקוק. ככל הנראה, הגשת התביעה באמצעות סדר דין מקוצר נעשתה במטרה כי לא תהיה לנתבעים זכות להגיש כתב הגנה, בתקווה שבית המשפט אף לא ייתן להם רשות להתגונן.

אלא שהנתבעים הגישו לבית המשפט בקשה למחיקת כותרתה של התובענה, בטענה כי תביעה לפיצוי מכוח חוק הספאם אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר. בית המשפט בחן את הטענה ומצא כי יש לקבל את עמדת הנתבעים, תוך שהוא מורה על מחיקת כותרת התביעה. נפקותה של מחיקת כותרת התובענה היא העברת התביעה "לפסים רגילים" וכי הנתבעים יוכלו להגיש כתב הגנה בלא צורך ברשות בית המשפט לשם כך.

הנימוק של בית המשפט

בית המשפט קבע כי במקרה הנדון הסכום הנתבע הוא אמנם מכוח חיקוק, אך הוא איננו סכום קצוב. לדברי בית המשפט, המונח "סכום קצוב" הוא כזה הניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בשומה או בהערכה, מה שלא התקיים בעניין שהונח בפניו.

חוק התקשורת מאפשר לפסוק פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה, כך שסכום הפיצוי עשוי להשתנות בין מקרה למקרה. סכום זה אינו קבוע והוא נתון להערכת בית המשפט אשר בהעניקו את הפיצוי עליו להתחשב ברשימה של שיקולים המפורטים בחוק התקשורת, שיקולים אשר יש לדון בהם במסגרת של הליך עיקרי ולא במסגרת של בקשת רשות להתגונן.

כמו כן קבע בית המשפט כי אף מבחינת מהותית, תביעה לפיצוי בגין משלוח הודעות פרסום אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר. התכלית של סדר דין מקוצר נועדה לאפשר מסלול לדיון מהיר בתביעות לגביהן קיימת הסתברות ברמה גבוהה יחסית שבסופו של יום יזכה התובע בתביעתו. ואולם, בית המשפט סבר כי תביעות לפי סעיף 30א לחוק אינן נכללות באותה תכלית, בשל הצורך בבירור אופן המשלוח, היקפו, ויתר ההגנות הקבועות בחוק.

יוער, כי עיקרון שווה יש לגזור לכל הנוגע בהגשת תביעות בעלות סכום קצוב להוצאה לפועל, בהתאם לתיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל שאפשר הגשת תביעות ישירות להוצאה לפועל בתביעות שסכומן אינו עולה על 50,000 ₪ ומקורן בסכום קצוב.